מאמינה

חשבתי עליך אלפי ימים ולילות


נזלו לי מליוני דמעות


נישבר לי הלב מאות פעמים אבל אני לא הפסקתי להאמין שיום אחד  אתה תבין:


שלאהבה שלי אין גבולות שכל יום אני אוהבת אותך עוד ועוד ...


אבל אתה מיזמן עברת לאחרת ואני עדיין לבד נישארת סופרת שעות וימים ולא מספיקה להאמין :


שיש דבר כזה אהבה שאני באמת אוהבת אותך ...


אבל למי אני משקרת ?! למה אני מאמינה?! כל אגדה מתישהו ניגמרת כל אשליה ויש את אותה הנסיכה שבתוכה כלואה נישארת ומחכה לך ... אבל אתה ,אתה מיזמן עברת לאחרת אתה מיזמן כבר לא אצלי באגדה ואני עדיין לבד נישארת ומאמינה ...


ועוד שעה יום שנה עוברת אתה עוד פעם עברת לאחרת אני כבר מפסיקה להאמין כל אגדה כל אשליה כל אהבה ניגמרת אבל בישביל לחוות את זה אנחנו חייבים להאמין ...


ועוד דימעה נוזלת ושוב הלב נישבר לרססים ..אני בך ניזכרת וזה כואב אבל אני ממשיכה לבאמין...


 


תגיבו!!!