גג לאהבה/ 23.06.01

שביל אחד - צר בשביל שנינו


פוסעים בזהירות על גשר אחד העומד להתמוטט.


ישנים באותה מיטה-  שנשברה


הבנו שכל עולמנו קורס בתוך שניה, כשאנחנו נמצאים האחד עם השניה.


אבל בכל פעם כשהשפורפרת נטרקת, הדלת נסגרת -


נראה שיש עוד דרך ארוכה כי בלב יש צביטה מוזרה.


אולי לא הכרנו מספיק האחד את השנייה?


אני בטוחה שהזמן עמוק בתוך ליבי מתקתק כמו שעון


וצופה עליך עוזב מבעד לחלון.


ועדיין לא מבינה איך שברנו מעלינו גג שהיה מכסה לאהבה.