פשוט אוהבת אותך

אני חושבת עליך ימים ולילות, בוכה כל רגע שאני לבד, לא יודעת מה לעשות עם עצמי. רגע אחד אני בטוחה שאני אלך לראות אותך אפילו זה יספיק לי ואחר כך אני מפחדת. ממה? אני שואלת את עצמי? אולי שתחשוב שאני מכוערת? לא יודעת!!! עוד מעט נגמר החופש ואני עדיין כבולה בך. למה אני לא יכולה להשתחרר?! בתחילת החופש הגדול כל כך קיוויתי, כל האמנתי, כל כך ניסיתי לשכוח אותך להיות חופשייה אבל לא..... אני מרגישה טיפשה בטח לא יאמינו לי שאני אוהבת אותך כל כך אבל ככה זה אני אוהבת פשוט יותר מדי......אמא שלי כבר לא מבינה אותי, חברות שלי לא יודעות מה הדיכי שנפל עליי... אבל אני קמה כל פעם מחדש ומנסה לשכוח חייבת לשכוח מוכרחה ולא מצליחה, כולם חושבים אני חזקה אבל אני לא! אני לא יודעת מה אני בעצם רוצה להגיד במכתב אני רק יודעת שזה מה שהלב מרגיש ומכתיב.