לשכוח

הנה זה בא הכאב הוא הגיע, אבל למה אותי זה לא מפתיע?


אני כנראה הטיפוס שאוהב לחלום, מחפש בכוח אהבה וחום


 


תמיד מתמכר אל המין האחר, תמיד אותו סיפור- את הלב משחרר


וכמו שהיא באה כך היא הולכת, בהתחלה מחייכת ובסוף היא דוקרת


 


עומד משותק ללא תנועה, שברי הלב מפוזרים על הריצפה


וזה לא משנה מה כולם אומרים, את הכאב הזה לא מרפאים


 


הלילה נמתח לו לאט לא נגמר, ואני נסחף לי אל תוך המחר


אז אולי אתן לה לשמש לזרוח, ומקווה שהיא תתן לי לשכוח.