הכל בגלל אותו החיוך

"עוד הפעם בגדים?? לא נמאס לך"

ככה זה תמיד המשפט תמיד עולה שאנחנו יוצאות..

אופסי לא הכרתי לכם את עצמי..אז ככה..אני ילדה דיי רגילה כמו כל אחת יש לי שיער
שחור מתולתל עניים חום ירוק..וגף חמוד..לא כמו כל הדוגמניות וכל זה אני נראת דיי
נחמדה..אני בת 15...והשם שילי ליאת...אם זה סיפור אמיתי או לא תצטרכו לחכות
לססוף..אז דיי לדבר על עצמי..

______________________________________________________________________________________________________



שלי היא החברה הכי טובה שילי היא מהבנות האלו שחייבת להכיר כל ילד יפה עם עניים
מדהימות..איזה יום אחד ישבנו כולנו במקום הקבוע שלנו בגשר ופתאום שלי מתפרצת וצועקת
בקול.."אילתתת"

כולם התחילו לצעוק לה מה אילת תגידי התחרפנת..שבי בשושו..(זה הסלנג שלנו)

שלי: אנשים אילת..בואו ניסע לאילת לשבוע...אחותי תוכל לארגן לנו מלון זול ואנחנו
נהנה שם חבל לכם על הזמן..

אני: וואלה הרעיון נשמע סבבה..בואו נתכנן וניסע..

כל השבוע היינו מתכננים מתי ולאיפה ניסע וככה החלטנו נוסעים 5 בנות..אני שלי נטלי
תאיר ואורטל...5 היינו החברות הבלתי נפרדות..חח

יום לפני שנסענו באה אליי נטלי וארגנו ת'תיק לקחנו פוול בגדים התקלחנו ויצאנו
לגשר..ישבנו בגשר עד סביבות 2 עד שעלה לנו האסימון שצריך לזוז הביתה..

עלינו הביתה וישר נשפכנו על המיטות..חח היינו עייפות



דירגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגג דריגגגגגגגגג

אוו יעאלה מה יש לשעון הזה..."מהההההההה?? השעה כבר 9"

"נטלי כפרה קומי אין לנו הרבה זמן.." צעקתי לה בזמן שאני מחליפה בגדים..

ירדנו למטה שטפנו פנים והכל וכפרה על אמא שילי היא הכינה לנו לאכול..אכלנו מהר
נכנסנו למקלחת (כל אחת בנפרד כמובן..:) התלבשנו ויצאנו לתחנה המרכזית..שם קבענו אם
כולם..כרגיל איחרנו..התפקיד שלנו היה לאחר תמיד בכל מצב איחרנו..

עלינו לאוטובוס ישבנו בספסל האחורי..בדרך צחקנו נקרענו..ישנו שרנו והכל..

סוף סוף הגענו "א-י-ל-ת" שלי צעקה..

חח..הגענו למלון שלי סידרה את העניינים עלינו לחדר לא היה לנו כח לסדר הכל אז דחפנו
את המזוודות לחדר ויצאנו בריצצה משם..לקניון..

טיילנו הצטלמנו..עשינו רעש..ואז עלה שוב המשפט

שלי: ליאת הנה החנות הכי אהובה עלייך יאאלה כנסי ותמנני אותם גם.."

חח..אני אוהבת לקנות בגדים זה התחביב שילי..

נכנסו ללי קופר קניתי ג'ינס פצצה משו סוף וחולצה נחמדה..תאיר גם קנתה ג'ינס..עד
שמדדנו ושילמנו..שלי נעלמה לנו בזמן הזה..

נטלי: "שלי הזאת עושה הרבה שטויות..מה עלה לה עכשיו במוח.."

חח צחקנו כולנו..

"נו בננות אני יחכה לכם עוד הרבה זמן..בואו לאכול אני רעבה.." אמרה שלי..

"לאיפה נעלמת לנו..מטומטמת.." אמרנו..

"עשיתי סיבוב...חח" אמרה בליגלוג

ירדנו לקומה של האכול וכל אחת הזמינה מה שהיא רצתה..אני כמובן טוסט..שלי פיצה וגם
תאיר נטלי ואורטל ככה...



פתאום ניגשים אלינו איזה 5 בנים ואחד אחד נראה מעלף..והם עושים כזה "שלי מתוקה לא
תכירי לנו את החברות שלך.."

שלי קפצה עלייהם מרוב אושר כנראה הרבה זמן לא ראתה אותם ואז היא הכירה לנו אותם..

ואמרה תכירו בנים.." זאת ליאת נטלי תאיר ואורטל"

בנות אלו" עידן תומר ישראל יוני ויודה, הכרתי אותם שנה שעברתי שהייתי באילת.." הם
באו ונתנו לנו נשיקת שלום..ואז ראיתי אותו..

את אותו הילד עם העניים הגדולות והיפות החיוך המקסים וכשהשפתיים שלו נגעו בלחיי הלב
שילי יצא מהמקום וכולי רעדתי...הרגשתי שאני מאוהבת..מאוהבת באדם שאני לא מכירה חוץ
מהשם שלו...

הייתי בשוק מרוב היופי שלו ופשוט נעצרתי..לא יכולתי לזוז והייתי בהלם לפחות כמה
דקות עד....עדדד ש..........











בטח תגידו וואי איזה פרק משעמם..אבל אני מבטיחה הפרקים הבאים יהו יותר שווים..נתראה
בפרק ב..

לוב יוו אול..ליאת..:-*