פעם אהבנו...והיום?

המכתב הראשון שלי קיבל תגובות ששיפרו לי את המצב רוח...אולי גם עכשיו זה יעזור לי...


יש איזה סיפור שמתרוצץ בראש ואין לי מושג איך לפרוק אותו...אני אנסה עכשיו ואני מקווה שתבינו
את המסר ואת הכאב החבוי בו...


עומר היה ילד קטן מבחינה ריגשית...אמנם עבר עליו הרבה בחיים אבל הוא לא היה יותר מדי
מדוכא בגלל זה והוא לא ממש ידע איך זה ישפיע עליו בעתיד. עזבו אותו הרבה פעמים בחיים שלו
ובכל פעם הוא נשבר ליותר חלקים ולב נדקר יותר פעמים...הוא היה מכור לסמים ולדיכאון, כל
דיכאון שהוא היה יכול להתחבר אליו הוא היה שומע ואז הכל היה בסדר בדיוק לכמה דקות.
אמרו לו יותר מדי פעמים שהזמן הוא תרופה אבל הוא לא מאמין לזה יותר, עבר יותר מדי זמן
והוא כבר לא יכול לחיות בלעדייה זה אשכרה הדבר הכי טוב שהיה לו בחיים והוא כמו מטומטם
נתן לזה ללכת ממנו ולעבור למישהו אחר...רויטל...זה השם של האהבה הכי גדולה שהייתה לו
בחיים...מן דבר מדהים כזה שכדי לדעת כמה הוא מושלם צריך להכיר אותו טיפה יותר אבל
בגלל שאתם לא תכירו אותה אני אמשיך הלאה...הוא פגש אותה כמה ימים לפני היומולדת שלו
ובאמת שהוא נדלק עליה מההתחלה אבל מה לעשות שכשיש יותר מדי אנשים סביבו הפוזה
שולטת וגוברת עליו...הייתה תקופה שבאמת הכל היה יותר מסבבה והנשיקות שלהם היו מדהימות
אבל הריבים שלהם הרסו את הכל, וזה לא היה בגללה אלא רק בגללו...הוא חשב בהתחלה
שהיא אשמה בכל דבר אבל אחרי כמה מערכות יחסים עם אחרות הוא הבין שהבעיה לא הייתה
בה מעולם...שתבינו עומר לא בן אדם שבוגד הוא אף פעם לא הבין מה העניין בלהיות עם מישהו
לגרום לו כאב בזה שהוא הולך לאחרות...אם יש בעיה אז עדיף לחתוך באותו מקום...
עם הזמן הוא ורויטל לא הבינו ממש לאן הם הולכים וכשרויטל הכירה מישהו אחר הוא נלחם עליה
כמו משוגע עד שהוא החליט לוותר ולהגיד לה באותה שנייה שעדיפות שנייה זה לא בשבילו...
מה שהוא לא ידע זה שהיא כבר בחרה בו והוא התרחק...במזל (או גורל...) הוא חזר אליה ואמר
לה שהוא אוהב אותה ולא משנה מה הוא מוכן להילחם עליה. היא אמרה לו שאין סיבה להילחם
עליה כי הוא יותר חשוב לה והיא אוהבת אותו...הימים אחרי הרגע הזה היו יותר טובים מהדבר
הכי טוב בעולם...הם היו מושלמים...אבל כרגיל הוא היה חייב להרוס את הכל...
עוד פעם ריבים ועוד פעם כעס ועוד פעם קינאה...הוא לא היה תמים בכלל ועכשיו כשאני רואה
את הכל דרך העיניים שלה הוא אשכרה גרם לה לסתם כאבים מיותרים (וזה בכלל לא רלוונטי
אם היא אהבה אותו או לא...). הרבה טעויות היו בקשר הזה ובעיקר מצידו...כשהיא ביקשה
ממנו להגיד כבר לאן הם הולכים הוא ענה לה שזה לא חשוב ואין למה לקבוע סוג של יחסים
כל עוד הם נהנים (יא חתיכת מטומטם!!!!!!!!).
המכתב סיפור הזה מיועד במיוחד בשבילה כדי שהיא תדע שעם כל דקה שעוברת הוא חושב עליה
ובאמת שהוא לא יכול בלעדייה...הוא מאחל לה כל כך הרבה אושר עם חבר שלה עכשיו אבל
רק שתדע שיהיה תמיד מישהו מאחורה ובכל בעיה שתהיה לה הוא מוכן לבוא לעזור לא משנה
במה זה כרוך....
יותר מדי שירים הוא כתב...יותר מדי דברים הוא עבר...יותר מדי כאבים חבויים בו....
ועם הכל האהבה ניצחה אותם וגרמה לו לכתוב את הדבר הזה שאתם קוראים עכשיו...
הוא יהיה זמר ואם הוא יהיה גדול או לא זה כבר לא תלוי בו אבל אם יקרה מצב והוא יהיה זמר
מצליח חשוב שהוא יזכור את מה שהביא אותו למעלה...השירים על האהבה הכי גדולה שהייתה
לו...
ועם זאת אני מוכן לוותר על כל סוג של עתיד בתור אומן כלשהו ולהיות איתה...שתבינו שעברה
כבר שנה כמעט....


הייתי מוסיף עוד הרבה דברים שיושבים לי על הלב אבל אין למה...אני מקווה שהבנתם כמה אהבה
וכמה כאב יש כאן....
דיברתי על  עצמי בגוף שלישי כי זה יותר נוח לי ולא בגלל שום דבר אחר...


עומר- האוהב