החלטה של חיים או מוות...

יושבת לבדי, וסכין בידי...


מסתכלת במראה, שוקלת האם זה שווה את הדבר...


מסתכלת במראה ורואה דמעה...


דמעה קטנה דמעה פשוטה...


אוליי אם רק היית רואה, אז כל זה לא היה קורה


אני יושבת לבדי, וחשה ת'כאב


אך הכאב הוא לא מהדם שנוטף מידי, אלה מהדם שזולג מליבי


דם של צער וכאב דם של פחד שפורץ


אם רק היית שומע כל זה לא היה קורה...


אם רק היית יודע כל זה לא היה מתרחש...


אך עכשיו זה מאוחר!


כי ההחלטה כבר נעשתה


ובמקום טוב יותר אני נמצאת עכשיו


*רק שתדע אני מלאת חרטה ומכל הלב מבקשת סליחה וכל זה רק כדי שתדע שאותך לנצח אני אוהב