הסתיו...

בחוץ יורד גשם ובפנים הכל סוער

הציפורים מפסיקות את שירתן

ועפות לחפש מקלט חמים מהסתיו,

ואנחנו נשארים עם להבות האהבה.

מציתה בך עוד פעם את האש

והתשוקה בעינייך מסעירה את ליבי

ובתוך המיטה שנינו מחובקים.

ידייך עוטפות את גופי ומלטפות את עורי

אתה מוצא בי את אותו ניצוץ

ואז מתחיל הדבר האמיתי,

שנינו לישות אחת מתחברים והופכים.

חשבתי שאהבה זה דבר טהור ללא תנאים

ושאוהבים מישהו לא מתפשרים

שנותנים כתף ברגעים קשים

ושפותחים את הלב כשעצובים.

באותו לילה חשבתי שפרחה בנינו אהבה

ושהפציע השחר גיליתי שהכל אשליה.

אתה ממני התרחקת ואת מה שהיה שכחת

ואותי מאחור מבולבלת השארת.

בודדה נשארתי במיטה הגדולה

והרוח את גופי ליטפה במקום מגע ידייך

היא חודרת מבין התריסים הפתוחים

ואילו אני מבלה את אותם רגעים בהיסוסים.

הלילה הגיע שוב ואני בשקט מחכה

מביטה אל האופק וכוכב נופל

מבקשת אותך עוד פעם לחבק

בשביל לחוש את התשוקה שבערה בנינו אמש.

רק איתך הרגשתי בטוחה ומוגנת

ובלעדייך החומה נופלת

מנסה להתאושש אבל הנפילה כואבת

ואילו אתה שקוע בעצמך.

חשבתי שאהבה זה דבר טהור ללא תנאים

ושאוהבים מישהו לא מתפשרים

שנותנים כתף ברגעים קשים

ושפותחים את הלב כשעצובים.

עליי אתה ויתרת ובדרך אחרת הלכת

אותי רק ניצלת ואת אהבתנו רמסת

כי עמוק בפנים אליי נכנסת

ובשנייה אחת ממני נעלמת ואותי עזבת.

שמרת בתוכך את הכל ולא גילית.

אהבת אותי במסתור ובשקט את זה שמרת

פחדת מאהבה שכזאת וממה שעלינו יחשבו...