פרפרים חדשים.

לאחד שכבש את ליבי:


מה אני אכתוב? שאני מאוהבת? לא אז אני אשקר רק התחלתי להכיר אותך... שאני מעוניינת בקשר רציני? גם לא אני לא רוצה להפגע... שבנים זה לא עם כל כך חרא כמו שחשבתי? טוב אולי קצת ערערת תדעה... פגשתי אותך אתמול, איזה חיוך, איזה מבט ... כבשת. אפשר להגיד שנידלקתי אבל גם הרגשתי צביטה בלב שקוראת לי רק כשזה אמיתי וטהור, פרפרים חדשים שחשבתי שכבר לא יעופו יותר.


מאז אני חושבת עליך, מקדישה לך את כל המחשבות של לפני השינה... הייתי רוצה של כל היום אבל יש לי עדיין חיים אחרים, כל המכתבים הקודמים שלי היו מוקדשים למישו אחר... וכל כך כאב לי לרשום אותם ולדעת שאם הוא היה קורא הוא היה פותח פה ולא סוגר. אקיצר נשפך מצחוק.


זה נחמד לשם שינוי לרשום אל מישו אחר... למה יש לי הרגשה שאתה היית מבין אותי לא צוחק? רק מחייך מבושה? אולי כי זה לפי דמותך החיצונית, אתה נראה כל כך אמיתי וטהור! אולי הבפנים שלך הוא אחר. אני לא רוצה להסחף ולגמור את עצמי ממחשבות, אבל אני גם לא יודעת עם שווה לי להתחיל קשר חדש אחרי שהאחרון עשה לי רק רע.


אם למישו יש רעיונות שלחו. תודה.