כתבתי עכשיו...באמת כדאי להכנס!

ולי כבר נשבר מהגעגועים

מהעצב שרודף אותי כל יום מחדש

ויודעת שזה כבר אבוד,

שלא תחזור אלי לעולם

אני חוזרת סוף סוף למציאות

אבל לא רוצה להתרגל אליה

אני כבר יודעת שמה שהיה לא יחזור

והמשאלה שלי לא תתגשם

אני יודעת שאין טעם להמשיך עם זה

אבל עדיין רוצה לדעת שאולי אני טועה...





ואולי אני יצליח לפרוש כנפיים

ואולי אני יגיע גם לשמיים

מחוץ לחשכה, לאור השמש החמה

זה לא כ"כ רחוק

אבל בנתיים רק אלייך רוצה להגיע

להצליח אולי רק להושיט יד

להגיע למה שלא היה

לממש את כל מה שהייתי רוצה...