התאבדות!

החלטתי לכתוב כאן כתבה על התאבדות כי היום נער בעיר שלי התאבד

כל הילדים בשכבה שלו בוכים ושיחררו אותם הביתה מוקדם

לכולם זה כואב גם לי אפילו שאני לא הכרתי אותו.



כואב לי כי אני מבינה את הכאב שלו וגם של המשפחה שלו

כואב לי כי הרבה נערים ונערות בורחים מלהתמודד עם הבעיות ומעדיפים להתאבד

כואב לי כי גם אני לפני שנה וחצי רמיתי להיתאבד וכימעט עשיתי את זה

כואב לי שאנשים לא מעריכים את החיים שנתנו להם

כואב לי כי תמיד אחרי שבנאדם הולך פתאום כולם מעריכים אותו ושמים לב אליו

כואב לי

פשוט כואב לי על הנער הזה.



הוא היה רק בן 16 עוד לא סיים בית ספר

עוד לא הלך לצבא

עוד לא התחתן

עוד לא הביא ילדים לעולם

עוד לא הספיק לעשות כלום בחיים שלו.



הוא בחר להיתאבד

הוא בחר בדרך הקלה ואולי הקשה בעינייו

נכון שהחיים לפעמים קשים

נכון שהחיים לפעמים אכזריים

אבל בחיים אין רע בלי טוב

אין שחור בלי לבן.



למה החיים לא יכולים להיות יפים

בלי שאנשים ימותו

בלי פיגועים

בלי אבטלה

בלי עניים

בלי התאבדיות

בלי קשים

למה????

אני שואלת ואין לי תשובה.



ומשפט אחרון לסיום:

"תנצלו כל רגע בחיים כי החיים קצרים"