נתת לי כוח להמשיך ...ועכשיו נתת לי סבל לעזוב!!

שלומי..!!


אתה היית קרן אור בנישמתי..


אתה נתת לי כוח להמשיך..


רק אתה ..רק אתה..


היית שם שוכן בליבי..


היית כל עולמי..


היית נשמותיי..


תפילותיי ..


וחיי..


רציתי רק איתך להיות..ולצאת מכל הבעיות..


אבל אתה גרמת לי לבעיה נוספת והיא אתה..


הרסת לי את תיקוותי האחרונה..


איך ממלאך ששמר עלי הפכת לשטן שגנב את ליבי ונישמתי...?..


הלכת ואיתך הלכה נישמתי ואפילו ליבי..


לקחת לי הכל ..השארת אותי ערומה ..


ללא שום טיפת תיקווה!!


הלכה איתך האהבה ..


ולי השארת את הכאב ..את אותה אכזבה מרה..


מר לי בחיים..רע לי ..


מה כבר נישאר בי..?..


שלוש חודש היינו פרודים וכן הצלחתי לשכוח ממך פחות או יותר..


אבל מדיבור קטן כשהשלמנו הכל פתאום אליי חוזר


מכרת לי אשליות שוב


אבל גם בתור מחשבה לא התכוונת לחזור אליי ,המין היה לך הכי חשוב..


איך ניצלת את זו האהבה..


איך עקרת את ליבי ונישמתי בכל כך שימחה..


אהבת בכלל?


היה לך איזה זהו רגש אליי?


לא התגשמו כל תפילותיי ..


ואם יתגשמו זה כבר יהיה מאוחר מידיי..


כי אני מקווה לעצמי שאשכח אותך ואמשיך הלאה..


כי אתה לא שווה את זו ההרגשה ..ובמקום האהבה השנאה באה..


אז אולי היה באמת עדיף שתלך ולא תחזור יותר


כי בטוח שאתה לא שווה את דימעותיי וחיי ועליהם לא יותר לא אוותר!!


ואל תשכח ..כשבכיתי בכו איתי השמיים וכשכאבתי הם כאבו יחד איתי..


ואלוהים משלם לכולם..ויבוא היום שאתה תיפגע גם!!


ותבין מה עשית.. ומה הפסדת שם מאחור..


אבל כבר יהיה מאוחר לחזור..


כי אני את השער לעבר השחור כבר אסגור!!


אז לך ..לך ואל תחזור.....!!...