פרידה...אני אוהבת אותך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! עדי

פרידה,שתיקה ארוכה, מביכה- קיימת בתוך הלב, חורם חורים של חוסר הבנה. כאב שלא מרפה, חשק של בכי שכזה. בנשמה החלולה, לא נמצא שמץ של תקווה. מנהרה, חסומה, אין אור בקצה-ואת אבודה. לחשוב, להמשיך לאהוב, לתת נשיקה אחרונה-ולעזוב. חצי דמעה, במורד הלחי מתגלגלת לאיטה, היא שחורה, להאבד ברגשות סותרים עינה מצליחה. להתגבר על מכשולים, לתת את כל מה שנותר עוד בחיים, להסתכל קדימה-לחייך חיוכים אמיתיים, להסביר לעצמך ששווה לחיות בשביל הרגעים. לעבור דברים קשים, להשאר עם חיוך על הפנים, לקחת מכל פרידה משהו לתוכה-ולמשך כל חייך לנצור אותה. רגע קט של חיבוק אחרון, עיניים כואבות שבלילה לא נותנות לישון. לא להרפות אף לרגע מן הזיכרון, להתגבר על העצב שבך ממשכיך לשכון. למצוא את נקודות האור הבודדות שבחיים-זה מה שלימדת אותי, ותמיד תשאר בלב גם אם אנחנו כעת...נפרדים.