כשתלך... הגר דריי

כשתלך אני אשים את השיר הכי עצוב בעולם ואקרא למותי שיבוא במהרה


אשנא את האיש שיבוא ויאמר לי שזה לא נורא


השמש תחסוך מראשי את קרנייה, ציפורים יסרבו לזייף את שיריה, בכל עץ שאגע יהפוך לשלכת,


הפרחים יקמו  לשקיעה אדומה, אני ארכיב משקפיים כהות ושחורות, לא אכיר את העיר שידעתי זמן רב, ארקום שבילים מלאים של דמעות לרגלייך והלב שוב יזכיר לי איך שהוא נעזב..


ובלילה אחלום שאני לוקחת את ידך ואומרת לך שטעיתי..


אני מבקשת ממך סליחה..


לא אכפת לי שלא תסלח כשתלך


לא משנה לי אם לא תחזור עטור תהילה


רק בבקשה כבר, תחזור במהרה....


 


הגר דריי.. תגיבו [: