למות למענך...

יורד גשם וקר , היא הולכת ברחוב החשוך ובעיניה דמעות . כל פעם שהגשם יורד היא נזכרת בך .

הגשם מצליף בפניה אך היא אינה מרגישה זאת , מחשבותיה נמצאות רחוק , באותו ערב שרבתם .

איך שצעקת לה : " מה את לא מבינה , אני לא אוהב אותך יותר , צאי לי מהחיים ! " היא רואה את עצמה בוכה ומסתכלת עלייך בעניים נפוחות שכבר מזמן לא חייכו . היא מבינה ששום דבר לא יעזור , היא לובשת את המעיל ויוצאת אל הרחוב הקר.

היא יודעת שזיכרונות אלה רק עושים לה רע אבל איננה יכולה להפסיק לחשוב .

היא מתקרבת לעבר הכביש אך לא המדרכה והכביש הם אלה שבעניה אלא כל אותם ברגעים היפים שלכם ביחד , כל החיבוקים והנשיקות.

שוב היא חוזרת אל המציאות הקשה, בראייה מטושטשת בגלל הדמעות הזולגות והיא חוצה את הכביש.

פתאום משו גדול וכבד פוגע בה אך היא אינה מרגישה את כאב הגוף . היא מרגישה את הכאב הלב שהרגישהבגללך , היא נופלת ארצה , נשמותיה נעשות כבדות ובעניה דמעות על זה שהיא לא איתך .

עניה נסגרות ובראשה מחשבה..."לו רק ידע כמה אני אוהבת אותו"







עד הרגע האחרון היא חושבה עלייך :(





-=לולי=-