מור - מכתב פרידה / סילבסטר החתול.

הנה סיכום של החודש הכי כיף שהיה לי בחיים... אם יהיה לכם כוח לקרוא את הכל אז בבקשה תגיבו (תודה למי שיקרא את הכל ויגיב!!! וגם למי שלא)..



לא האמנתי שככה זה יסתיים אחרי חודש פחות יומיים,

בהתחלה שנינו חשבנו שהגבול שלנו הוא רק השמיים,

אני רושם את המכתב הזה כי אני רוצה לסכם את האושר,

שהכנסת לי, וגרמת לי לחייך בכל לילה ובכל בוקר.

הכל התחיל בשיחה של אח שלי התאום עם חברה שלך,

שרצה לסדר לחבר שלו מישהי שאותה לעננים הוא ייקח,

אבל את לא הסכמת ורצית רק איתי להיפגש,

אם רצית והיה מצויין, אז למה אני עולה עכשיו באש?

הלכנו לראות את הסרט קיוב בקניון עזריאלי והיה ממש כיף!,

הרגשתי פתאום שאותי לקחת לעננים ושהזרם אלייך אותי סוחף,

יום אחרי, מאוחר בלילה, שלחת לי הודעה של לילה טוב,

שמחתי כל כך, הראיתי לאמא שלי וחייכתי כי ידעתי מה זה לאהוב!

אמרתי לאמא שלי שהודעה ממישהי שבאמת אוהבים שווה המון,

זה מה שחשבתי בכל הזמן שהיית שלי, שנחיה כמו נסיך ונסיכה בארמון.

עבר עוד יום וקבענו ללכת לבאולינג, התנשקנו אחרי כל זריקה,

חשבתי שאת אותי אוהבת, היית בשבילי הילדה הכי מתוקה!

במשך הימים שלחתי לך הודעות לפלאפון והתקשרתי ראשון תמיד,

איך לא פתחתי את העיניים? איך לא שמתי לב למה שמחכה לי בעתיד?

עברו חמישה ימים מהבאולינג וקבענו שוב ללכת לשם,

דיברנו במשך שעתיים ולא שיחקנו, הייתי הכי מאושר בעולם!

אחרי 3 ימים היה לך טיול שנתי ועשיתי לך הפתעה עם פרחים,

את הברכה סיימתי שאני אוהב אותך ושזה מאלון מהמלאכים,

אמרת שאת אותי כל כך אוהבת, שלחת לי הודעה שאני הכי טוב,

למה האמנתי? למה לא חשבתי? למה התחלתי אותך כל כך לאהוב??

התגעגעתי אלייך כל כך, הטיול היה בסך הכל 3 ימים,

היית חסרה לי, מלאך, הימים עברו כמו 5 שנים!

קבענו להיפגש יום רביעי, אמרת שאת לא יכולה ואותו דבר היה יום חמישי,

לא הבנתי למה שיקרת? למה שיחקת? למה שתקת? אני לא הייתי לוקח את זה אישי!

אחות שלי אמרה לי שבטח את לא רוצה אבל חשבתי שהרגש יהיה חזק,

טעיתי כל כך, למה לא הקשבתי לה? למה עכשיו אני מעצב נחנק??

אז נפגשנו אחרי שבוע ביום שני, באת אליי קרוב לבית וכיסיתי לך את העיניים,

לקחתי אותך לפארק איפה שכל הפרחים, היינו ביחד לבד ורק שניים!

התחרמנו, נתתי לך ברכה, אמרתי שאני אוהב וקניתי דובי קטן, לבן ומתוק,

אמרתי שתחבקי אותו, בכל שנייה ורגע שתחשבי שאני רחוק,

ואז הגיע הסילבסטר וכל כך נהניתי, ישבנו, התנשקנו וגם בך נגעתי,

היינו שעה ו-17 דקות ביחד, בלי פחד, אהבתי כמו שמעולם לא ידעתי,

אבא שלך התקשר, התנשקנו עוד, גם ליד אבא שלך והתחלת לחייך,

אז יש לי רק שאלה אחת לשאול: איך פתאום הכל הסתבך?

רציתי לבדוק עד כמה לך אני חשוב אז לא שלחתי הודעה במשך יומיים,

גם לא התקשרתי והסתבר בסוף שהגבול שלנו לא היה השמיים,

לא שלחת הודעה, לא התקשרת אז אני התקשרתי אלייך,

שאלתי אותך אם את רוצה אותי והסברתי לך שאני מרגיש לבד ובלעדייך,

אבל את שתקת בעוד אחת מהשתיקות המפורסמות שלך,

איפה נעלמה הנסיכה? מישהו אותך לקח? אולי איזה מלאך?

ורק אמרת שאת לא יודעת, פתאום רציתי אותך יותר,

פתאום נלחמתי עד שנגמרו כוחותיי, הייתי בן אדם אחר,

בן אדם שאוהב, בן אדם שכואב, בן אדם שלא יודע מה איתו,

בן אדם שחושב, בן אדם עם לב, בן אדם שאת פגעת בנשמתו!

עבר יום והתקשרתי כדי לדעת מה קורה אבל לא יכולת לדבר,

היית בבייביסיטר, עלייך חשבתי, לא רציתי שזה ייגמר!

אז התקשרתי שוב ביום שלמחרת, חשבתי שאולי תרצי שנחזור,

אמרת שאותי את לא רוצה, הנסיכה את ליבי התחילה לשבור.

שוב שתקת, לא אמרת כלום ורק אני דיברתי, יש לך מישהו אחר?

לא ענית, שוב שתקת, אהבת אותי פעם? אז למה נתת לליבי להישבר?

רציתי שנקבע פנים מול פנים וניפרד כמו שזוג מאוהב צריך להיפרד,

לא רציתי שנצטרך להגיע למצב הזה, לא רציתי אותך לאבד!

אבל זהו, זה נגמר ועלייך אני עדיין חושב, מחכה לטלפון ממך,

היה לי כל כך כיף בחודש הזה, נסיכה, להיות בכל רגע לצידך.

אבל, עכשיו אני יושב מול המחשב ואת המכתב הזה אני כותב, אני עצוב,

השארת אותי בודד והמשכת לצעוד, חיבקת את הדובי? ליבי נורא כאוב,

כאן הסתיים סיפור האהבה הכי יפה שהיה בחיי,

ולך נשאר עוד מקום, נסיכה, בין שתי זרועותיי........

--------------

זה מכתב הפרידה ששלחתי לחברה של מור שתיתן לה....