אולי בעתיד...**בת-חן**

אני מאוהבת בו והוא בקיסמה, הוא מאוהב ביופי ואני בנשמה.אני אוהבת אותו מתוך תוכי, והוא מזוייף, מתעלק על מוחי.אני אוהבת אותו באמת והוא לא, הוא נהנה להתעלל בי אך אני אוהבת את כולו.אוהב לא אוהב,באמת כבר שאני לא יודעת אך בינתיים רק כואב.אך אני לא רוצה כבר שאותי הוא יאהב,כי כאשר זה קורה ליבו הופך לאבן מליבו הזהב.אולי עוד נחדש את הלהבה,אולי עוד נבעיר אותה, את אותה אהבה.אולי זה עוד יכול בשבילנו לקרות,אך בינתיים את האהבה צריך רק להשרות.**בת-חן**