החברה הכי טובה :(

כל הזמן הזה חייתי בתקוות, חייתי באשליות שנחזור להיות חברות טובות

וזה כל מה שנותן לי את הכח להילחם על החברות שלנו

ועכשיו אני מגלה שכל מה שנלחמתי, כל מה שעשיתי, כל מה שאמרתי

לא שווה את כל הדמעות שהוצאתי.

כל השיחות בעולם לא יחזירו את מה שהיה

אם רק היית מבינה, אם רק היית מאמינה

אבל לא...אינך רוצה להבין ואינך רוצה להאמין

אינני מבינה למה, אולי טוב לך שהמצב הזה נמשך כך, אבל לי זה מפריע

עליי זה משפיע, אם רק היה אפשר להחזיר את הגלגל לאחור לא הייתי עושה עוד טעות כזאת, אבל לא הזדמנות כזאת לעולם לא תחזור

ויתרת, סלחת מלא פעמים, הקשבת, אבל הפעם אינך רוצה להקשיב

אינך רוצה לוותר ולסלוח, קשה לך, כל הדיבורים והשיחות לא יעזרו

כל ההודעות והסליחות כבר לא שוות בעינייך, כנראה שאנחנו לא באמת חברות אמיתיות אם אנחנו רבות בגלל שטויות, לא היינו ולא נהיה אחיות

איפה התקופה ההיא שבה היית אחותי

היית איתי רק מתי שהייתי צריכה, בכל צרה היית שם בשבילי

כל פעם שירדה דמעה היית עוזרת, מנחמת, מחבקת ומעודדת

רק היית מסתכלת עלייך והיית מגלה מה עובר עליי והיית רואה מה מסתתר מאחורי עיניי, אז...למה ברגע שהכי הייתי צריכה שתגיעי אחותי לא הגעת? אני מבינה, אני מאמינה אך אי אפשר למחוק את האכזבה, היא חרוטה בנשמה.

נכון אחותי אמרת שאת פגועה

אמרת שאת לא רוצה לתת הזדמנות שנייה

קשה לך, ואני מבינה אותך, איכזבתי, ואני יודעת שלא ציפית את זה ממני

אבל אני בנאדם וכל בנאדם עושה טעויות

חבל לסיים את החברות בגלל שטויות

אם נעבור את זה יש מצב שאנחנו כן חברות אמיתיות

אחותי, אין לי כבר למי לספר את כל הבעיות שעליי עוברות, קשה לי לסמוך על חברות אחרות.

עדיין חסרה את אחותי, בבקשה תביני, תקשיבי ותסלחי!

:(