-חנוש 16-

הזמן עבר ועוד תקופה חלפה,

הנשמה שהיתה בי לפתע התחלפה..

שוב אני נזכרת באותם רגעים קשים

באותם הימים שהטרפת לי את החושים...

לעולם לא אשכח את כל מה שעשית,

לעולם לא תוכל להבין איפה בכלל טעית.

יושבת ונזכרת ברגעים של כאב

אותם הרגעים שנצבט לי הלב.

נזכרת באותם השניות הארוכות

הזמן שלא זז, כשגרמת לי לבכות.

נזכרת באותם הימים שהכאבת,

באותם הימים השחורים שפגעת

הלילות שחלמתי כשחשבתי שאהבת...

נזכרת באותם הלילות שהבטת בי

כששוב לקחת את הנשמה שבי...

שיחקת לי ברגשות בלי רחמים

הלכת וליכלכת עם כל האנשים.

בזמן שישבתי וחשבתי עליך

דימיינתי בכל מקום את פניך

רציתי כל כך שתהיה מאושר

אך לא חשבתי על הגורל האכזר...

ושוב אותו הלילה זלגו הדמעות

רעדתי מכאב, חשבתי שעות...

ולקח לי זמן להבין מי אתה באמת

ולקלוט ולהבין שהכל כבר מת

שמה שהיה מזמן התמוטט...

ועכשיו ביקשתי שתעזוב אותי לנפשי

מפה תמשיך בלעדיי, צא לחופשי...

ושוב אתה ממשיך לרדוף, להתנצל

רוצה את האהבה שבי שוב לנצל...

חשבתי שעבר, חשבתי שנגמר

והלכתי לישון בצפייה למחר...

ושוב מרגישה פרפרים של אהבה

ושוב הלב מרגיש קצת אכזבה

ושוב אתה מביט בי ואני רוצה אותך

אך המצב לא יחזור, אני כבר לא שלך

תשלם על הטעויות כי עכשיו אתה זה שסובל

כי אין מה לעשות, אין אחד שלא נופל...