שבועה

עינייך ילדה כל כך דומעות מרוב אהבה..אינך רואה..אינך חושבת על אפחד חוץ ממנו..את מסתכלת את לא מבינה לאן כל האהבה נעלמה...עינייך..מראות מה הלב מרגיש..הינך כל כך עצובה...העולם בשביל כה שחור...בכלל אבל בכלל לא וורוד..אינך מבינה למה כולם חושבים שהכול כך וורוד...שיש תקווה כל כך גדולה..הכול נעלם לך בשניות..מרגע מתוק..הכול נגמר..הכול נהפך..התרחקת מכולם..נשבעת לכולם שבגללו ובגלל כולם לעולם לא תצחקי יותר..לא תחייכי יותר..הוא הרס את כל ליבך..הוא ניפץ לרסיסים..הוא שיחק..הוא רק לעג..הוא רצה להראות שהוא גבר..אבל את נפגעת המון..אהבתו הייתה הדבר היחיד שהחזיק אותך פה..אחרי המון שנים..עברו ימים..עברו לילות..את עדיין כל כך עצובה..רואים על הפנים..אין לך כלום..עינייך היפות כבר מראות ת'שנים שעברו כל כך המון..אבל את בשלך..לא אכפת לך שהזמן עבר המון מאז..ימים השתנו..שנים השתנו..הכול השתנה..אבל ממך כלום לא השתנה..למה את כל כך קשה?למה את לא נותנת לעצמך הזדמנות שנייה..?כמו שכל העולם עשוה..?למה איבדת ת'תקווה בגיל כל כך קטןןן..למה? למה? למה יש כל כך הרבה שאלות שאת לא עונה לאפחת מהם..?למה אינך לא מחייכת..עזבי את השבועה..אלוהים ייסלח...אבל תביני שבגלל אהבה נכזבת אסור לבכות..אסור להיכנס לדיכאון..תסכלי רגע על עצמך..תראי איך את נראית..תסכלי רגע למעלה..לשמים..תראי כמה הם יפים..כמה הם מחייכים..תסכלי למטה..כמה ירוק יש בעולם..תסתכלי מסביבך כמה בנים יש בעולם..תסתכלי שוב שוב ושוב..ותראי שהחיים ממשיכים ה=ל=א=ה..שהם יפים..אם את עושה אותם יפים..ושהם רעים אם את עושה אותם רעים..