ההוכחה

ושוב אני נזכרת,

איך בחרת בי ולא באחרת.

איך באת אליי עם חיוך תמים,

ובמבט כזה שמח וחמים.

איך ביקשת שאהיה שלך,

שאעמוד תמיד לצידך,

אך אני כמו מטומטמת,

חשבתי שזה עוד משחק שלך,

ולא רצית להיות מקום שני בליבך.

לכן ויתרתי על החלום ,

בלי לדעת שכוונותיך הם כוונות טהורות,

פשוט אמרתי שלום.

ועכשיו אני שוב לא שלך,

ואתה לא שלי,

אבל אני יודעת שאף פעם לא הייתי באמת בשבילי.

אז דחיתי אותך שוב,

וידעתי שזה יהיה קשה ועצוב.

אבל מה לעשות? הרי בך לא הייתי בטוחה,

הייתי זקוקה ממך להוכחה....