טעם האכזבה

על טעויות משלמים,


כך אומר האלוהים.


מהחיים לא בורחים-


עומדים! מתמודדים..


על אהבה שהלכה..


לא יושבים ובוכים.


אז כך עשיתי,


התמודדתי.


עד שאותך הכרתי..


כמו נסיך שיצא מאפלתי..


הסתכלנו אחד בשניה


עמוק עמוק בעיניים,


וידענו, מאחד עדיף השניים.


חיבוק רחב חיבקת אותי,


על פניי חיוך רחב התגלה,


הבטתי באורות המועדון.


תודה אלוהים, הגשמת לי משאלה.


על אהבה שניגמרה דימעותיי זלגו שעה שעה,


ועכשיו הדמעת זולגות על איבוד החברה.


החברה הכי טובה אוהבת רק אותך,


זה שנתיים מדברת מזכירה את שימך,


ואני, אני ידעתי זאת אך ניספחתי עם בועת השימחה,


כל מה שרציתי זה להיות רק איתך.


אך תוך כדי במוחי המחשבה עלתה..


אתה לא שלי-> אתה שלה.


חברייך אומרים שאנחנו מתאימים,


הלבבות של שנינו רוצים להיות מחוברים,


אך לא אאבד חברה כל כך טובה..


כן, זהו טעם האכזבה.