דיי על עצב..

אני חדשה פה..

ויש לי כמה דברים שכתבתי לא מזמן..

תגיבו פליזזזזזזזזז...



~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~



עד שחשבת שקברת את כל הרגשות

הן חייבות לדחוף ושוב לעלות

ואת יודעת ששלו לא חזקים כמו שלך

אם בכלל הוא אותך עדין לא שכח..



וזה כואב וזה שורף

והדמעות לא מפסיקות

זה עולה וזה שואף

וזה חונק אותך עוד..



את מקדישה כל נשימה לאהבה

והכאב אותן לוקח- כי הוא יודע שהן לו שייכות

הוא לקח בעלות והפך אותן קשות..

אחת יותר קשה מהשנייה..

כל נשימה שמוקדשת לאהבה..



~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~



משו קליל..



אחראית מספיק לדאוג לעצמי

לרא אחראית מספיק לדאוג לעוד

אבודה מספיק בשביל למצוא את עצמי

אבודה מספיק בשביל לא למצוא אותו..

מבינה מספיק בשביל לנהל ת'מדינה

לא מבינה מספיק בשביל להבין אהבה..

מבוגרת מספיק כדי להבין שאני יכולה לשנות

לא מבוגרת מספיק בשביל באמת לעשות את זה..

אוהבת מספיק כדי להפגע..

אוהבת מספיק כדי לפגוע..

-חזקה מספיק בשביל לשלוט בעולם-

-לא חזקה מספיק בשביל אותו לשכוח-!!



~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~



וזה משו טיפה יותר רציני-



עייני מתמלאות עכשיו דמעות

ואינני יודעת מדוע

משהו בי רעב לעוד

משהו בי קרוע

תחושה לא מסופקת..

תחושה של רייקנות..

משהו בי חסר

מחפשת מהות

מרגישה שפספסתי,

שאין בי דבר..

את החשק לחיות

שבי לא נותר..



ופוקחת עייני לחפש מה נשאר

רק שקט רועש שיביא המחר

והדמעה הזולגת מתרסקת בכוח

ונפשי איתה נופלת מחפשת מנוח

תקועה בין קירות, חלונות, סורגים

מחפשת מנוס מרגשות נשכחים

והחושך עוטף בליטוף קל ורך..

כל הטוב שנשכח..כל הטוב שנשכח..



~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~





מקווה שאהבתם...