האהבה הנכזבת

אהבתי אותך וזה היה אמיתי,

חשבתי שכל חייך תהיה איתי

אבל אז הבנתי שעשיתי טעות

ובעצם בך להתאהב היה שטות...

אבל מה אני מבינה?

אני סתם עוד ילדה קטנה

שבליבך חיפשה פינה,

פינה קטנה שתהיה רק שלי...

ואז נפל האסימון

והרגשתי כמו ילדה במעון

אתה הילד שעליו הוצאתי מאמצים,

ובגללו במחברת ציירתי לבבות וחיצים

אבל עכשיו פה אני חושבת

שבעיניך אני בכלל לא נחשבת......

ואז הטלפון צלצל

והייתי מאושרת בכל תבל.

זה היית אתה, ולי אמרת בקול רך:

"היית רומן חולף בחיי. עדיף שממך אשכח....."

ואני נשארתי לבד מאוכזבת

פגועה מאוד מאהבה נכזבת

קשה לי עכשיו אחר לראות,

אני מפחדת מאותן הפגיעות......