הקופידון מאיתנו פרש!/IlAnUsH

על ספסל אנחנו יושבים,


מבטינו נפגשים,


אבל זרועותיך לא סביבי כרוכות,


ואהבתנו תישאר כמו תמיד בחלומות,


 


כל מילה שאגיד אם לא תהיה דממה,


אתה תשמע ועוד תביע על כך דעה,


איך אתה מספיק להיות כל כך קשוב לכולן?


איך אתה מסוגל לאהוב את כולן?


 


ליבי וליבך כבר לא מחוברים,


הקופידון פרש ועבר לזוג אוהבים אמיתיים,


הוא שלח אלינו חץ וכנראה פספס,


ובכלל בשביל שאתה תאהב צריך באהבה אותך לרסס,


 


האהבה שלי מיום ליום גדלה,


יודעת שכך קשה תהיה גם השכיחה,


גדלה גם הפגיעה אני יותר לא יכולה,


לכן על הפסקת אהבתי אני מודיעה.