אותו הגעגוע

ושוב חוזר..אותו הגעוגע..


שזכור מן העבר..


ושוב חוזר המחר אינו ידוע..


רק הרגש הזה נשאר...


 


ושוב אתה פוגע במילים שנפלטות..


בלי חוסר הבנה..


ושוב אתה אינך יודע..


את הבכי בלילות לא שומע..


פיזמון: ואתה רק מביט..


שום מילה..ולפגוע לא מפסיק..


לא מסוגל לראות..


ואתה רק שותק..מתבונן בשקט..


ולפתע נדמה שאותך..עדיין אוהבת..


 


ושוב אני מנסה להרפות..


אך לא..בלתי אפשרי..


ושוב אני ממשיכה לנסות..


מתייאשת מתחילה לבכות..


 


ושוב אבדה הדרך..


לא יודעת לאן..התקווה לא ברורה..


ורק אתה ממשיך להביט..


בדרך כה קרה..