אהובי אני מקווה שאתה שומע אותי..לא משנה איפו תיהיה

כשרבתי איתך , לא חשבתי שזה יקרה..

"אני שונאת אותך...

הלוואי ותמות.." צעקתי לך ..

יצאת מהבית עצבני..

מאז לא שמעתי ממך..

התחלתי לדאוג..אני יודעת שרבנו וזהו הכול נגמר..

אבל לא לראות ולא לשמוע ממך..אפילו לא ניסית להשלים איתי..

ואתה לא אחד שמוותר מהר..

התחלתי לחפש אותך בכל מקום..

שבאתי לבית שלך ראיתי הודעה על פטירה של בן משפחה.

קראתי את ההודעה שום ושם ולא האמנתי..

זה לא יכול להיות אתה..

לא לא יתכן...

אלוהים...

לא רציתי להאמין אך לא יכולתי לשקר לעצמי..

אלוהים למה לקחת לי אותו???

למה גרמת שדווקא האוטובוס שבו הוא היה התפוצץ..

הדמעות זלגו לי על הפנים..גם עכשיו הן זולגות בכל פעם שאני נזכרת בך..

אני יודעת כמה אהבת אותי...ואני אוהבת אותך עד עכשיו..

תמיד אני נזכרת בצחוק שלך..בנשיקות שלך בחיבוקים שלך..

עם לא היינו רבים על שטויות.

אולי לא היית עולה לאוטובוס וזה לא היה קורה מי יודע??..

בנתיים נשאר לי רק להתגעגע אלייך.

ואני רוצה שתדע שלא משנה איפו אתה אני תמיד אוהב אותך..:-(





זה לא קרה לי באמת..ואני לא מאלחת את זה לאפחד..:-(

אלון חיימשלי אני מטורפת אלייך חיים שילי אתה..:-*



מקווה שאהבתן..

בעעי בעעי