פרפרים מתים....

תמיד סיפרו לי על אותם הרגשות

שחיים בלעדיהם אינם חיים

ואין אדם בלי אהבה יכול לחיות

אני חיכיתי לאותם הפרפרים

בפעם הראשונה שהם הופיעו

הפרפרים הניצוצות ההתרגשות

הסמקתי וחייכתי וכולם ראו

אבל הוא שקט מלא באדישות

אמרתי לו והוא ענה

אחרי הרבה מחשבות והיסוסים

שהוא מרגיש בעצם את אותו דבר

וששנינו היינו קצת טיפשים

בהתחלה הכל היה פשוט מושלם

כולם אמרו שאנו מגזימים

אמרו לנו שהתאהבנו קצת מוקדם

ושהיה עדיף לו היינו מחכים

אבל אנחנו לא הסכמנו להקשיב

החלטנו לעשות מה שרוצים

אח"כ הוא עשה איתי את השיחה

ולאט לאט רצח ת'פרפרים

איך יכולת להשאיר אותי ככה?

לתקוף מבלי להזהיר????

איך לא רמזת?איך לא הראת?

החלטת ללכת עם הראש בקיר

תמיד סיפרו לי על אותם הרגשות

שחיים בלעדיהם אינם חיים

אבל איש אינו הזהיר אותי מהדמעות

אחרי שנעלמו הפרפרים.