האהבה הזאת... / נופר לנציאנו

זה התחיל בלילה קר,


ידענו תיקווה ללא כל חשש ומר,


ועכשיו הקור אל עורקיי חודר,


לעולם לא אצליח לאהוב אדם אחר.


חוללת בי מהפכות,


שינית לי את התחושות, את העקרונות..


גרמת לי להבין מהי אהבה מהו אושר,


עכשיו, אותי ואותך אתה קובר...


איך אהבה שכזאת יכולה להיגמר?


איך היא יכולה להיגמר כל כך מהר..?


זרמה בנינו אהבה כמו ים,


אבל אתה בחרת בדרך המוטעת,


בחרת בכולם.


איך על אהבה כזאת יכלת לוותר?


הייתי יכולה להעניק לך את כולי,


כלום לא היה לך חסר...


ריק בלעדייך הרחוב שומם,


מחפש אחרייך רוצה לחבר את חצי הלב,


רוצה שהוא יהיה שלם.


להגשים את חלומותיי רק איתך רוצה


רוצה לברוח מכאן אך היא תהיה איתי אהיה מרוצה..


לחיות להיסחף ולזכות באהבה שכזאת..


זה כל בקשתי-להיות איתך,


להיות איתך עד סוף ימיי וימייך..


להיקבר עם הרגשה טובה בלב,


עם ההרגשה שאתה אותי אוהב...


כן, האהבה הזאת..