לחיים הרגילים אני מתגעגעת כשלבינתיים בעצב אני שוקעת / סילבסטר החתול.

הגעתי למצב בחיים שהכל הולך ממש גרוע,

אני עצובה מאוד והלב שלי גם קצת פגוע,

אף אחד לא מבין אותי, ואין על מי לסמוך,

ואני הולכת על חבל דק שקל מאוד אותו לחתוך,

אבל אני יודע שאני צריכה להיות חזקה בהמשך הדרך,

למרות שאני לא יכולה עוד לרקוד בגלל מחלה בברך,

בנוסף ההורים שלי, לא מסתדרים ורוצים להתגרש,

די, נמאס לי!, הנשמה שורפת!, היא עולה באש!,

גם הידיד שלי שאני כל כך רוצה, פתאום אמר שאותי הוא לא רוצה,

למה הוא בא ואמר לי שיש לו רגשות אליי? מה הוא רצה שמיזה ייצא?

מאז אני התאהבתי בו, ופתאום, ביום אחד, הכל הסתבך.

אני כבר לא מסוגלת לחיות!, כבר לא מסוגלת לחייך!

אבל עדיין יש בליבי התקווה, וגם המחשבה,

שיום יבוא ואני אמצא את האהבה, ולא את האכזבה,

צריך להנות מכל רגע בחיים, מישהו אמר לי פעם,

אבל החיים שלי עלובים, נמאס לי כבר מכולם.

בכל מנהרה יש קצה ובקצה יש את האור,

שנותן לי הרבה תקווה שפתאום הכל לקדמותו יחזור:

אני אחייך, אשמח, הכל יילך וכך אני אהיה מאושרת,

ואז אני אהיה הנסיכה הרגילה ולא שום ילדה פגועה אחרת.

צריך לסיים את השיר עם מילים של תקווה ושאני לא נשברת,

אז אני רוצה להגיד לכולם תודה ושאני לחיים הרגילים כבר חוזרת!

------------

את השיר הבא אני כתבתי לילדה שהייתה נורא עצובה,

עכשיו אני מקווה שהיא תהיה אהובתי ואני אהובה,

העיקר שאחרי השיר היא חייכה והייתה מאושרת,

ושלרגע אפילו הכי קטן, היא הרגישה כמו בסרט.

אני מקווה שאת יודעת מי את, נכון?

שלך, באהבה גדולה, ממני אלון.

:)