מבוך מסובך

חיי נתקעים במבוך מסובך


חיי תקועים בבית נידח


שם התחיל הסיוט של ילדותי


שם הוא נגמר וגדל איתי


כיד שפוצעת מושטת לעברי


מנסה בכוח לקחת אותי


והכול שם חשוך מבולבל מעורפל


והוא כבר שם בתוכי אדם מקולל


ואני בדממה מוטלת כמו כלום


רוצה לצעוק ממני תקום


והוא בשלו מחייך ומכאיב


מתחננת בוכה והוא לא מגיב


שנה אחר שנה אותי הוא רודף


יום ועוד יום את גופי לא עוזב


ואני נואשת כמו פרח שנובל


ואני עם עצמי אותי זה אוכל


והיום אני כאן מנסה לעמוד


והיום אני כאן מסתירה את הדמעות


מפזרת חיוך מפזרת שמחה


אבל בתוכי פוחדת בוכה


אותה היד הרעה שלקחה את חלומי


מסתובבת לה שם במצב חופשי


ושם היא צוחקת מלאת שמחה


במחשבה שאני פוחדת ולא אסגיר אותו


כל שנה בחיי התפללתי שיפסיק


תפילותיי לא נענו והוא המשיך להציק


ועכשו כמו ילדה מסתגרת בתוך עצמי


היום מתפללת שמישהו אוהב יחבק אותי