משהו על אהבה

אני רואה אותו והכול חוזר להיות... מציפים אותי רגשות של אהבה והפרפרים בבטן מתרוצצים בלי מנוח. אוהבת אותו ורוצה לזעוק לעולם, לומר כמה אוהבת.


זאת אהבה כואבת אהבה עצובה אהבה לא הדדית אבל זה לא חשוב. כי כול יום שבו אני רואה אותו זה עושה אותי מאושרת, כשהוא עובר לידי שוב מתרגשת ובגלל זה לא אכפת לי שהאהבה הזאת לעולם לא תהיה.


אני מאוכזבת וכואבת מהידיעה שלעולם לא היה שלי אבל בתוך תוכי הוא תמיד יהיה, כול יום בתוך הלב הוא מתקרב עוד צעד והאהבה הזאת גדלה וצומחת.


זה כואב שאינו מרגיש אותו הדבר אבל למרות זאת אני יודעת שכן יש משהו בינינו, משהו מיוחד שלאף אדם נוסף אין, משהו קסום שמרגש אותי ועושה אותי מאושרת. מה שאני מרגישה בלב זה פשוט דבר מדהים פעם ראשונה שאני מרגישה אהבה כול כך גדולה לאדם אחר.


ולמרות שזאת אהבה שסופה מאכזב אני לא כועסת או עצובה כי אני יודעת שלא כול אחד יכול להרגיש כזאת אהבה גדולה, ויודעת שיום יגיע וגם אותי יאהבו בכזאת עוצמה!!!