סיפור אהבה

שני אנשים אהבו בטירוף אהבו בחוזקה, אהבתם עברה את כול המרחקים והגבולות.


הייתה להם אהבה מיוחדת אהבה נדירה שלה כולם קנאו כולם רצו. הם תמיד שמרו על אהבה בניהם טיפחו אותה דאגו לה והיא נמשכה לעד....


כך הם חשבו כי פתאום בין רגע הכול השתנה הכול נעלם, והכול בגלל מריבה מטופשת למרות אהבתם הגדולה גאוותם הייתה הרבה יותר גדולה הם נפרדו ולא היו מוכנים לבקש סליחה.


היא בכתה והוא בכה על הפרידה כאב להם כול כך הרבה, אך למרות זאת הגאווה הארורה מנעה מהם להיות יחד. ועד שהבינו שאהבה חשובה יותר היה מאוחר מידי בשבילם כי הוא מחייה נעלם .


וכך בצער רב וכאב עצום אהבתם אבדה...


מוסר השכל: אל תתנו לגאווה לנצח אם יש אהבה גדולה ואמיתית תלחמו עליה אם אתם יודעים שזאת האהבה שתעשה אתכם מאושרים אז אל תתנו לה לחמוק כי אז תמנעו מעצמם להיות מאושרים.


בהצלחה לכול האוהבים והאוהבות!