אהבה.. מהי בעצם אהבה? כאב? אשליה? אכזבה? או אולי רק חלום ואין דבר כזה?..

אני.. כואבת.. בוכה.. עצובה.. מלאת דמעות.. חושבת רק עליו.. על כל המבטים.. על כל החיוכים.. על העיניים.. על כל הזמן הזה שהייתי מאוהבת בו.. שנה שלמה.. אהבה חצויה..

אני מרגישה ששום דבר עכשיו לא יכול לעזור לי.. אני מאוכזבת.. מאוכזבת אבל לא ממנו.. מהאהבה

לא היה כלום בינינו אבל זה נגמר

הוא גמר הכל, הוא אמר את המילים האחרונות

הוא ביקש שאני יותר לא אשלח לו הודעות

לא להיות איתו בקשר, לא רוצה לראות אותך שוב לעולם.. כך הוא אמר לי.. אני מרגישה עכשיו הכי רע שבעולם

אף אחד לא מבין אותי.. רק הוא.. יכל היה להבין.. אם היה מקשיב לי ויודע שעשיתי הכל מאהבה..

והפעם.. אין בסיפור שום קנאים.. וגם לא כבאים.. הכל באשמתי.. אני כיביתי את האהבה הזו לבד.. הכל בגללי.. אני סתם ילדה מאוהבת, עיוורת, מסונוורת, לא ראיתי מה אני עושה

והכל- בגללך

כן אוהב לא אוהב עוד עלה תולשת, כן אוהב לא אוהב את המילים לוחשת, כן אוהב לא אוהב עוד כמה עלים, כן אוהב לא אוהב הוגה את המילים, כן אוהב לא אוהב עוד עלה אחד נשאר, כן אוהב לא אוהב והלב שלי נשבר!

חשבתי שאהבה היא שני אנשים המביטים אחד בשני ומבינים הכל בלי להוציא מילה מהפה אבל.. כנראה שטעיתי.. אין דבר כזה אהבה!

אין ולא יהיה!

ורק הדבר היחיד שאני חושבת עליו עכשיו הוא השיר הזה:

הוא שם ואני פה הוא שם ואני לא איתו חושבת עליו אבל הוא לא עלי אני בלעדיו והוא בלעדי חולמת עליו ובוכה בלילות והוא מסתובב עם אחרות רוצה חיבוק או סתם נשיקה בלחי רוצה שיבוא ויפסיק את הבכי רוצה שילחש שהכל יעבור ואם הוא הולך שתמיד יחזור שיצחיק ויצחק ויראה תמיד טוב שיתעצבן ויכעס רק שלא יעזוב שיפנק בלי סיבה ותמיד יחייך וכשאהיה עצובה הוא לעולם לא ילך שיאמר שהוא אוהב ויספר לי הכל אבל הוא לא יודע ובחיים לא ידע ורק אני נשארתי לבד, בודדה.

מוקדש לך הלוואי ויום אחד תבין שעשית טעות..

והדבר האחרון: אם היו שואלים אותי מהי אהבה הייתי אומרת קסם, אם היו שואלים אותך מהי אהבה היית אומר משחק..



אהבה = אשליה אחת גדולה!