כשהשקיעה יורדת

כשבחלון השקיעה יורדת, ובין עצי האורן צל.

מחשבותיי נודדות קדימה וברגשתיי משהו מתחולל.

בדידות קלה יורדת אט אט אל תוך ליבי.

יאוש שמחה ואושר מופיעים באופק אדמומי.

ומחשבותיי חולפות בי.

שמסלקות את נישמתי.

ואני, אם לא אוכל לחיות.

אנוח על משכבי.

באותו שדה פתוח שעצי האורן דום.

כשבחלון השקיעה יורדת.

ועוד דמעה זלגה פתאום.