דומעת למרחקים אליך...

יושבת כאן וחושבת עליך


כותבת מילים חסרות משמעות


שאינן יכולות לתאר כמה אוהבת אותך


שזו לא בסך הכל היתאהבות


דבר אחד אני לא מבינה


למה זה מלווה בדמעות


אושר, עצב או שמחה


אבל כאב לא יסחט אותי שוב בלילות


מתגעגעת אני לחיבוקים שלך


מתגעגעת אני אליך


קשה לתאר מה שעובר עליי בלב


אני רק אומרת תודה לאלוהים שאיפשר לי שוב להיתאהב


אבל עדיין יושבת


ומילים ריקות כותבת


ואתה שם, במרחקים,


כמוני, מקווה מוצף בגעגועים


כנראה נגזר עליי לאהוב אותך מרחוק ככה


לפחות אני אוהבת, זה ממלא אותי שמחה


אך הדמעות עדיין פה


למה? כי אתה רחוק


רוצה לחבק, רוצה לנשק


רוצה להרגיש אותך לידי


רוצה לחבק, רוצה לאהוב


רוצה להרגיש שאתה איתי,


כאן לידי,


אוהב אותי...