בדידות

חשה בדידות שם עמוק בליבי.
ומהי בדידות בעצם בשבילי?
בדידות זה הרגע הזה, זה עכשיו,
כשיושבת בחדר זה בין ארבעה קירותיו.
כשהוריי שכחו את מראה בתם,
כשמרגישה לא חשובה עבורם.
כשחברותיי מרכלות מאחורי גבי,
כשאף אחד לא מתקשר לשאול לשלומי.
כשאין עם מי לחלוק את מחשבותיי המוזרות,
כשאין למי להקריא מהעיתון בדיחות.
כשהדמעות הללו כעת זולגות מעיניי,
מלטפות מרטיבות ומכערות את פניי.
כשראשי טוחן מחשבות ללא קץ!
כשמרגישה שעוד רגע מהלחץ אתפוצץ!
ואבריי יתעופפו, יתפזרו לכל עבר,
ואני לא אדע איך לשוב לאותו סדר.
כשנגמרו לי כבר כל המילים..
וכשהוצאתי את המחשבות ששמרתי בפנים...
וכעת אמשיך לשבת בחשכה,
ואאזין בריכוז לקולות הדממה.