אילו רק....

היית אהבתי הראשונה
אהבת אמת טהורה וכנה
מהרגע שראיתי אותך,
ידעתי - אתה הבחור הנכון
כמו שאומרים כולם,
הייתה זו אהבה ממבט ראשון.
הייתי מהופנטת אחריך
לאן שהלכת, הלכתי גם.
השתוקקתי למילה ממך,
למבט שלך.
לצחוקך השלו והחם.
אתה בחור נאה,
כדורסלן בנבחרת.
כל הבנות השתגעו אחריך,
את זה אני לבטח זוכרת.
פחדתי שתלך איתן,
בגללך לא ישנתי בלילות.
אך החברות אמרו לי-
הצעד הראשון,
אינו יאה לבנות.
אז חיכיתי,
לא אמרתי מילה, לא עשיתי עיניים.
היום אני מצטערת, שלא תפסתי אותך בשיניים.
אתה בחור ביישן, מסתבר.
מסתכל מהצד, מפחד לדבר.
ועכשיו אתה לא כאן,
עברת לבית-ספר לכדור סל.
שברת את הלב שלי, וחסל.
עברו מאז כמה שנים,
והיום שנינו לומדים בתיכון.
הגעת לפגישת מחזור,
זיהיתי אותך בין כל ההמון.
ישבתי עם חברות, הרצנו קטעים
ואתה ישבת בצד, עם כל הבנים.
לא דיברנו כל הערב,
אני לא יודעת למה, אבל אתה עדיין גורם לי להסמיק.
כשניגשת אליי בסוף המסיבה, עוטה את אותו חיוך מדליק...
והתוודת שאהבת אותי,
ידעתי שעוד יכולנו להספיק.
אבל היום יש לי חבר,
בחור מקסים שלומד איתי בכיתה.
עזר לי לנקות את הראש.
אך בלב עוד נשארה לי שריטה.
אני אוהבת אותו כל-כך,
וכנראה שהוא הגבר שאיתו אתחתן.
אבל אני לא מפסיקה לחשוב על מה שהיה קורה,
אילו רק היית מסתכן.