כותבת ומוחקת

כן...אחרי הרבה זמן אני מוצאת את עצמי שוב כותבת לך,
מציירת את דמותך בזיכרון, לוקחת עט או עיפרון ומתחילה לכתוב לך בשיכרון...
נמאס לי לחשוב עליך, נמאס לי לדמיין אותך...אני אוהבת אותך!
אני כותבת ומוחקת, ושוב מוחקת וכותבת...
מנסה למצוא את המילים שיכולות לתאר את דמותך, את הקסם שבך...
אני לא מצליחה...
איך לתאר לך? נשבעתי לעצמי לא לחשוב עליך,
אבל יש משהו בעיניים שלך שיודע לגרום לי להרגיש צמרמורת...
זה משהו בך, זה משהו שנמצא בתוכך, אני לא יודעת את לגלות את סוד קסמך...
לפעמים...אני חושבת- שאני אוהבת אותך יותר מאשר אשתך אוהבת,
בזמן שאתה איתה, אני יושבת בבית, מחכה...חושבת עליך..
טועמת את טעמו המר של הגעגוע...