חופשיה לנצח

זה סיפור קצת שונה, סיפור על נערה שהייתה צריכה חופש.
אני לא מדברת על חופש מהלימודים או חופש מההורים, גם לא מהחברות או ממנו, חופש מעצמה, מהחיים.
נכון שזה נשמע קצת מוזר ואולי אפילו בלתי אפשרי אבל זה מה שהיא רצתה, ימים ולילות היא רק ישבה וחשבה איך תוכל להגשים את המשאלה שלה, היא לא רצתה למות, זה לא היה העניין, שלא תטעו...
כל מה שהיא רצתה זה כמה שעות של רגיעה, של שקט מוחלט.
אבל בכל מקום בו חיפשה, היא לא מצאה את השקט הזה, השלווה שהנפשית הזאת שהייתה כ"כ חסרה לה. רבים ניסו לעזור לה, ניסו לספק את הצורך הבלתי מוגדר הזה שהיה לה, אבל אף אחד לא הצליח ולא משנה כמה הוא ניסה. את רבים מהם זה תיסכל, חלק גדול מהם עזב אותה בגלל זה.
כי איך אפשר להישאר עם אדם שכמה שמנסים לרצות אותו הוא אף פעם לא יהיה לחלוטין מרוצה !?
אף אחד לא הבין אותה, פשוט היה לה קשה, היה לה נמאס לספוג, לחשוב, להרגיש והכי היה נמאס לה להפגע, לו יכלה אפילו רק לרגע לא לחוש דבר, זה היה כל רצונה...כל שחשקה בו.
והיא איננה יודעת היכן ואם אי פעם תקבל את הסיפוק הזה, ומי יודע אולי הוא אפילו לא קיים.
הדקות היחידות בהן היא מרגישה חופשייה הן כשהיא ישנה, היא נודדת למקום אחר, מקום לא מוכר, רחוק מן המציאות, ונשמתה יכולה לעוף למרומים ולרחף באוויר כנוצה.
אך ברגע שבו היא מתעוררת, היא חשה בעוצמה הזאת, העוצמה ששואבת אותה חזק חזרה, חזרה למקום שממנו ניסתה לברוח, למקום שממנו ניסתה לשכוח, כדי לא להרגיש יותר, לא להיפגע, לא לספוג או לחשוב, האם אי פעם תוכל להרגיש חופשיה לנצח?