רסיס של אהבה

הים גדול ועמוק, הטביע בתוכו אושר וצחוק. החוף רחוק מן הסערה המתחוללת, מבקשת מעט שקט ושלווה. כנראה שאף פעם לא אדע את הסוף המר, הוא ישאר כחידה. רק אותך אני אוהבת למרות שכואבת... אם אמצא דרך אחרת לומר לך שאיתך הייתי מאושרת. היכן אתה כעת? נעלמת מחיי כרוח הנושבת, כרוח קרירה שהפכה אותי למרירה ושברירה.  


שמעתי שאומרים שאתה מאושר


בתוכי מרגישה שזהו שקר אכזר


קשרת את ליבך בליבי והיו לך תקוות לזרוע גן ורדים אדומים סביבי.


היא הצליחה במזימתה ומרב חשש ופחד משתף איתה פעולה


אבל אני יודעת שבכל דימעה שמעיניי נופלת דמותי בתוכך מעורפלת


יש לי שאלה והתשובה נמצאת אי שם באפילה:


מדוע אותך לצידי מרגישה ואין לי יכולת לשבור לרסיסים את השמשה שבינינו מפרידה?


האם אני איתך כפי שאתה איתי?


אוהבת אותך לעולם ועד!