אהבה במרחקים... כתבתי את זה לחבר שלי ://

לא יצא הכיי משו..יש לי יותר יפים...

אבל בכל זאת...



לדובי היפה שלי....



יושבת אני וחושבת לי..

חושבת לי על אהבתי..

חושבת לי על הסיבה לקיומי..

הסיבה שלמענה אני חיה,

הסיבה שהיא האהבה...



אני יושבת וחושבת כמה שאתה רחוק ממני...

אך כמה שללב שלי אתה קרוב..

כמה רחוק ממני פיזית..

אך כמה קרוב אלי ריגשית...



יושבת,חושבת ובוכה...

למה בוכה?!?

בוכה על זה שאתה לא לצידי..

בוכה כי רוצה אותך פה לידי..

בוכה כי חושבת מה אתה עושה כשאתה לא איתי...

כל הבכי הזה זה תוצאה של זה תחושת הגעגוע

הגעגוע שכניראה בגללו אני עוד אשתגע...



אך מצד שני?

אני מאושרת...

כי אני מאוהבת בילד לתיפארת..

מאוהבת בילד שהכניס שוב אור לחיי..

מאוהבת בילד מושלם למדיי..



אז למרות שעצוב לי וקשה לי כל המרחק...

אומרים שאם אוהבים מתגברים על כל הקשיים...

אז חיים שלי אני יסכם הכל במשפט קטן עם משמעות גדולה..

אהבתי אותך,אוהבת אותךך ואוהב לעד...





אוהבת לנצח דובית:)