וואי.. מלא זמן לא הייתי פה - > כנסו - > דניאל

אני הרבה זמן לא כתבתי פהה..

אם בכלל אתן זוכרות אותי...

טוב אז ככה כתבתי כמה פתגמים חצי בלי חרוזים



לבד

אני לבד

אין לי אף אחד

כולם סגרו את הדלתות

רק אני נשארתי לבד עם היקרות

אני זוכרת, זוכרת את ההרגשה

את ההרגשה של הבדידות

ההרגשה שאיבדתי הכול..

שאין לי יותר שומדבר

שאין לי מישהו שיבין אותי

שיקשיב לי

שיעזור שיצחק שיבכה שיאהב

שאין לי יותר א-ו-ת-ך...



כמו כולן, גם אני התאכזבתי

כמו כולן, גם אני נשברתי

אבל אני נשבעת.. חשבתי שהוא מושלם

אני נשבעת שלא חשבתי שהוא כמו כולם

הזהירו אותי ואמרו לי שהוא נצלן

אבל אני חשבתי לעצמי שיזדיינו כולם

נכון אני טעיתי אני מודה

איך האמנתי לאלף מבטים נשיקות שקרים אני לא מבינה





את בוכה - > הוא צוחק

אומר שאת תמימה - > ואין לו מושג איך הוא צ-ו-ד-ק

לך כואב - > ולו כיף

את לבד - > והוא עם בנות מכייף



איך שוב טעיתי?

הכול היה שקרים.. איך לא ראיתי?

למה לא שמתי לב שכשאמרת אוהב זה לא בא מהלב?

למה אני כאן לבד ולך זה לא כואב?

ל-מ-ה?



הוא כל הזמן עם אחרות

הוא לא יודע שזה גורם לי כל לילה לבכות

זוכרת שהוא אמר לי אני אוהב אותך

זוכרת את היום שהוא אמר עכשיו אני רק איתך

ואחרי שהתאהבתי בו כל כך

זוכרת איך אמר מותק אני גומר איתך





החברים אמרו - > הוא מחפש רק ריגושים ולא אהבות

אבל אתה אמרת -> אני אוהב אותך רק רוצה איתך להיות

לא מחפש ריגושים מחפש אותך

ואני כמו מטומטמת קמתי והלכתי אחרייך

הייתי מסונוורת מהבט שבעייניך

הייתי בטוחה שאתה אותי אוהב

לא האמנתי שאתה אותי ככה תאכזב

עכשיו השארת אותי כאן לבד, פגועה..

מחפשת שמישהו יבוא, יעזור... שיוציא אותי מהתסביך של אהבה!!



פתחתי את הדלת וזרקתי את התיק

נדחפתי אל הקיר והריח של הסיגריה החניק

נשכתי שפתיים וניסיתי לא לבכות

אבל הדמעות פשוט זורמות

הרגשתי שאני לבד

שמה שיש לי ומה שאין לי לא אכפת לאף אחד

הייתי שם לבד עם הקירות

שם לבד, זולגות הדמעות

עוד דמעה ועוד דמעה

אחחח כמה הייתי תמימה..