זולגות לי הדמעות...

זולגות לי הדמעות...


אך אני לא יכולה בזה לשלוט!
רוצה רק איתו להיות...


הוא היה כל חיי...


הקדשתי לו את ימיי...


ואת כל לילותיי..!
נתתי לו את כל אהבתי..


נתתי לו את נשמתי!


למה זאת הוא לא זוכר?


למה אליי הוא לא חוזר?


למה כה קשה לי בלעדיו?


למה אני כל כך מתגעגעת אליו?


למה לא יכולה אותו לשכוח?


אני רוצה רק דף חדש לפתוח!


בלי אהבתי אליו...


בלי געגועי לנשיקותיו...


בלי הדמעות שחונקות תלב...


בלי הכאב!


 


 


כתבתי תשיר הזה מזמן..ועכשיו אני רואה שהזמן יכול להשכיח הכל...אפילו תאהבה הכי חזקה והכי כואבת שהייתה...!!
כפרות עליכם תגיבו...