למה לי זה מגיע?

"אני אוהב אותך" לחשתי באזנך...


חייכת חיוך רחב אבל לא הגבת... המשכנו לטייל על שפת הים, ואז כתבתי על החול שאת אהבת חיי.


המשכנו ללכת ואת שותקת לא מגיבה ולא עונה רק חושבת...


ולבסף זה הגיע שתיקתך הארוכה חדלה למשמע צעקתי הנוראה.


 "התנשאי לי" זה מה שצעקתי בליווי כריעת ברך וטבעת זוהרת...


ואת בשלך לא עונה רק מחייכת ואני נלחץ לקול שתיקתך הארוך ולשמיעת גלי הים המתנפצים


על החוף... רעד קל עובר בכל גופי...


ואז זה הגיע הרגע שחיכיתי לו...


 ושוב את מתחרטת ולא יודעת מה להגיד וכל ליבי מתמלא חרטה...


מבין את המסר קם ונעלם...נעלם אל קול הגלים הבוכים איתי...


"היא לא רוצה בי יותר" עוברת המחשבה, ומאז האהבה נעלמה...


"נפתח בחיים חדשים" את אומרת, ולי נותרה עוד דמעה עומדת...


"אתה תתאהב מחדש, תראה אני מבטיחה" ואני נעלם לקול הרוח הצחה,


שואל "מדוע עכשיו?" והיא לא עונה רק מחייכת היא ושלווה...


"שיהיה לך חיים מקסימים" היא אומרת, ואני מנסה לחייך אך לשווא הדמעות מנצחות את הרגש...


אומר לה "גם לך" ומיד מתפנה אל הסלע מנגד נעמד אל מול הרוח, ואת האהבה שולח...


"למרחקים" אני לוחש, מאהבה כזו אף אחד לא התרגש...


כולם ידעו זאת אכזבה אבל בליבי נותרה התקווה...שאולי תבוא ואת כולם תפתיע...


מחכה לך לבד בביתי אולי תתחרטי ואלי...תשובי...


שלך לנצח אהובך ממרחקים...