-אתה-

הולכת הרחק ממך, מנסה לחשוב


רק לא עליך.


מרגישה את ראשי מקופף כלפי מטה-לרצפה,


משפילה מבט רק לא לראותך,


מרגישה דמעות מתמלאות בעיני.


 


(אתה היית בישבילי הבן אדם הכי יקר,


בליבי פיתחתי אמונה-לאהוב אותך..


וכך זה היה.


אתה עכשיו בישבילי דבר שאני צריכה לשכוח


מליבי לעקור בכל הכוח..


עוד נראה אם זה יקרה.)


 


אני אמרתי את הכל כשיכולתי,


הדרך שחשבתי שאתה מקשיב לי לפחות לרגע-נעלם.


אתה היחיד שעוצר את הדמעות,


וגם היחיד שגורם להן לדלוף מתוך עיני.


 


(אתה היית הבן אדם הכי יקר,


בליבי פיתחתי אמונה-לאהוב אותך..


וכך זה היה.


אתה עכשיו בישבילי דבר שאני צריכה לשכוח


מליבי לעקור בכל הכוח..


ונראה,זה עוד יקרה.)


 


חוסר אמון מצידך, לא מזיז לך


אם אני עוד עומדת מולך ובוכה.


הכעס שבוער בתוך ראשי,


כל האהבה שהרגשתי כלפיך..


התהפכה לכאב ולאכזבה.