כל מיני דברים שכתבתי די מזמן....

"הם אמרו לי-הוא לא בשבילך,

אך אני לא רציתי להאמין.

הם חזרו ואמרו - הוא ישבור את ליבך,

אך אני התקשיתי להבין.

לא היו בך חסרונות - נסיך אמיתי,

בשבילי היית מושלם.

אך בסוף הם צדקו ושברת את ליבי,

ואתה סתם אחד כמו כולם...."



"אני יושבת בחדר ומעיני נוזלת דמעה,

אני יודעת שעכשיו אתה נמצא איתה,

אני יודעת שעכשיו אותה אתה מחבק

ועם שפתיך המתוקות אותה מנשק.

אני יודעת וכואב לי - ואין מה לעשות,

כי אתה בחרת בה וניפצת לי את התקוות.

ואני שוב נשארתי עם שברון לב,

כי כואב לי לדעת שאותה אתה אוהב..."



"הייתי אהובתך ואתה- אהובי,

ביחד פעמו ליבך וליבי.

כל שנייה בלעדיך נראתה כמו שעה,

כל מילה מפיך נשמעה כמו שירה.

אבל אז היא הגיעה וכבשה את ליבך,

ותוך שנייה שכחת שהייתי אהובתך.

פעם אהבה הייתה אתה ואני,

עכשיו אהבה זה אתה והיא..."



"כמו מעגל שלא נסגר אך ממשיך להתהוות,

כך חיי מורכבים מאהבות ואכזבות.

כשאני מאוהבת הראש בעננים,

לא מרוכזת - שלו לעולמים.

אבל אז פתאום ללא התראה מוקדמת,

החלום מתנפץ ואני לקרקע נופלת.

הנפילה לא רכה בכלל - היא מאוד כואבת,

ככה הם חיי - מאוהבת-מאוכזבת.

ועכשיו בך אני מאוהבת,

לא רוצה ליפול - בתקוות נאחזת,

אולי איתך סוף סוף יסגר המעגל,

אולי אתה הוא זה שקבע הגורל..."



"הוא שבר את ליבי תוך שנייה - לא יותר,

ואני על האהבה כבר החלטתי לוותר.

אחרי כל-כך הרבה אכזבות נגמרה לי התקווה,

חשבתי שכבר לא אמצא עוד אהבה,

ואז אתה הגעת - והכל השתנה,

לא ציפיתי לזה, חיכית מעבר לפינה.

חשבתי שכמוך אין עוד אף אחד אחר,

חשבתי שאתה מיוחד- מזן אחר,

וא הוא הגיע לאט ובתמימות

ולבי שוב החל לפעום בהתלהבות

אבל הוא בעצם דומה לך מאוד

וזה שאני אוהבת אותך - זה כבר לא סוד

ועכשיו אני מבולבלת וכל היום חושבת

אולי בעצם -אותו אני אוהבת...?"



זה כל מיני שירים שכתבתי בתקופת האכזבות... אפילו בלי שחוויתי אהבה הדדית... אלה היו יותר שירים של "אני רציתי אותו והוא לא רצה אותי" אבל כבר קצת פחות מ5 חודשים אני לא כותבת כאלה שירים... אתם יכולים להבין מה קרה - סוף סוף מצאתי אהבה...