מה שהיה בטח שלא יחזור..

היית הידיד הכי טוב במשך תקופה כל כך ארוכה..
סיפרתי לך הכל...ידעת עליי הכל ואני ידעת הכל עלייך כמו שתי נשמות מתאימות
שלא צריכות להפרד בחיים..
אני אהבתי מישהו ככה התחלנו להתקרב...סיפרתי לך הכל עליו..ואתה עזרת לי להתקרב אליו...טכשלא הצלחתי תמיד היית שם בשבילי כדי לנחם אותי...
כמו מלאך שתמיד שמר עליי..
ואז...יום אחד...ממש אני לא יודעת איך...התחלתי להרגיש אלייך משו..
וידעתי שאסור לי להרגיש ככה..כי אתה הידיד הכי טוב שלי...ולא יכלתי להגיד לך את זה כי ידעתי שאתה לא מרגיש כמוני..אתה אהבת אחרת..ואני בעצמי אפילו שאהבתי אותך כל כך..שידכתי בניכם...אפילו שזה כאב...רק רציתי שתהייה מאושר אפילו אם זה היה פוגע בי..
אהבתי אותך כמו משוגעת...................ורק המחשבה שאתה אוהב אחרת גרמה לים הדמעות לזרום בלי הפסקה..
אתה שמת לב שמשו קורה לי...ושאלת אותי מה קרה...ואני...איך יכלתי להגיד לך את זה..כי ידעתי שאני ירגיש חרא עם עצמי אם אני יודה שאני אוהבת אותך כי אתה אוהב בכלל אחרת..ואתם עומדים להיות ביחד..
עבר הזמן..והכאב שבי לא עבר...ואני חושבת שעכשיו בתוך הלב שלך אתה יודע שאני אוהבת אותך...ואתה...לא שינה בכך כלום..אתה עדיין הידיד הכי טוב שלי..
ורק תזכור שאני אוהבת אותך...תמיד תמיד..
עדי.