מחפשת את הצדק...

שוב הלילה עולה לו, והרחובות שותקים,

מתבוננת אל השמיים, הכוכבים צוחקים...

משתקפת לי דמותך, מבעד לעננים...

רוצה רק אותך, ולא אחרים...

רועדת מקור, ומרגישה ערפל

נעלם לי האור, והלילה אפל...

פוסעת ביערות וכולי חנוקה..

מחפשת את הצדק, אך השתיקה ארוכה...

עצים מסתירים את כיפת השמיים...

אך להתאושש ייקח להם יום או יומיים..

ואני...אני צועדת בין כל השבילים, מחפשת את התשובה...

נתתי את כל נשמתי בשביל אותה אהבה...

את הדרך אל שביל האושר מנסה לחפש,

על פסגה של עץ גבוה מנסה לטפס...

מתייאשת, נופלת והדמעות זולגות מעיניי

מנסה להוציא אותך מתוך חיי...

מבטך נהיה קר,

החיוך נהיה אכזר..

הכאב אל גופי חודר,

הימים חולפים, וזה לא עובר..

עמדת שם, וסירבת להושיט לי יד...

יודעת שהקרירות הזאת תימשך לעד...

עכשיו שנזכרת בי מאוחר מידי,

אתן לך ללכת, אשחרר אותך מידיי...

אוהב אותך תמיד חשוב לי שתדע

אהיה שלך תמיד, בטוב וברע..

אך כעת, עליי להיות כנה

מהעולם אני נפרדת, כי נפשי כבר מעונה...

רוצה רק שתבטיח דבר אחד ולא יותר

כדאי שעליי תתחיל לוותר...

כי ברגע זה אני סוגרת בפנייך את שערי ליבי

תמצא לך אהבה מתוקה, למרות שזאת לא אני...

אעקוב אחרייך מלמעלה ואקווה בשבילך רק לטוב

ונשבעת שתמיד אותך אמשיך לאהוב...