**אני כתבתי לבד**.....*מקווה שתאהבו*

בהתחלה לא סמכתי עלייך, אבל הבנתי שאתה שונה לאט לאט התאהבתי בך...

נתתי לך את ליבי בלי לחשוב פעמיים,חשבתי שאותו לעולם לא תשבור...שעליו תשמור...

בהתחלה שמרת, והאמנתי שליבך שייך לי... מהר מאוד גיליתי שליבך לא איתי...

אבל ליבי נשאר שלך, והשכל הלך גם הוא איתך, נשארתי ללא דרך של הגנה שברת את ליבי פעמים רבות אבל לא שמעת מילה רעה,הוא המשיך איתך....

אבל עכשיו הכל השתנה השכל חזר אחרי שנפגע את ליבי ניסה לחבר...

אבל הוא, הוא נשאר איתך ואמר שהוא אוהב רק אותך, ולא רוצה לעזוב אותך...

לכן את ליבי תמשיך לשבור והשכל על זה יעבור...

ועכשיו הבנתי הבנתי שאתה לא שונה מהאחרים וליבי ישאר שלך לעולמים...

אבל החיים שלך יהיו מושלמים כי עוד תוכל להתאהב ואני יחווה רק כאב!!!...



^-^-^

מנסה לא לחשוב עלייך, מנסה להתכחש לרגשותייך

היינו ביחד והיה נהדר....

אבל זה נגמר!

עכשיו לא רוצה איתך לדבר, לא רוצה שאליי תתקשר,

אני רוצה לנתק כל מגע...כי אני יודעת שבי רק תפגע!!



^-^-^

למה צורב לי בלב?

למה אהבה מלאה בכאב?

למה כל כך קל קל להתאהב?

למה זה תמיד חייב להיגמר בלב כואב ופצוע?

האם תוכל לענות לי על שאלות אלו?

רק תגיד לי מדוע!?!?!?!?